מילון מונחים - מערכות הפעלה
מערכות הפעלה
2.0 הקדמה
2.1 Microsoft Windows
2.2 MS-Dos
2.3 Linux
2.4 Unix
2.5 Macintosh

מערכת הפעלה

מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה. היא מספקת שלושה ממשקים: ממשק משתמש (User Interface), ממשק עבור החומרה ע"י מנהלי התקנים (Drivers), וממשק עבור התוכנה (API).
מערכות הפעלה הנפוצות כיום כוללות את Windows, לינוקס ן Mac OS למחשבים אישיים ושרתים קטנים, ואת UNIX, iSeries וz/OS לשרתים גדולים.

ממשק משתמש:
רבים מאיתנו מכירים בוודאי את הממשק הגרפי של מערכות הפעלה כמו Windows של חברת מיקרוסופט, Mac OS מחברת אפל, או סביבות גרפיות חופשיות כמו KDE ו- GNOME. ממשקים גרפיים מאפשרים למשתמש לשלוט בכל הנעשה במחשב בעזרת העכבר והמקלדת, ובעזרת צלמיות (Icons) ובקרות כמו לחצנים, תיבות טקסט, רשימות נגללות וכן הלאה.
עם זאת, ממשק גרפי איננו הממשק היחיד בין אדם למכונה. בעבר היוו כרטיסים מנוקבים את דרך התקשורת הזו, ומאוחר יותר מכונות דמויות מכונת כתיבה (Teletype). ממשק שורת הפקודה היה הדרך המועדפת לתקשורת אדם - מחשב עד אמצע שנות השמונים, ובמערכות הפעלה דמויות יוניקס, הוא עדיין פופלרי היום, הודות לגמישותו הרבה.
ממשק אדם-מכונה ע"י דיבור נמצא היום בחיתוליו, אך, בעתיד, הוא עשוי לשנות את הדרך בה אנו מתקשרים עם מחשבים.

ממשק החומרה:
כל האינטראקציה בין האדם לבין המכונה לא תועיל, אם לא ניתן יהיה לתרגם אותה בסופו של עניין לפעילות כלשהי של החומרה. הזזה של העכבר המייצרת אות חשמלי צריכה להיות מתורגמת לאות שימושי עבור מערכת ההפעלה. מערכת ההפעלה צריכה להיות מסוגלת לדבר עם כרטיס התצוגה על-מנת לצייר את החלונות והבקרות על-גבי צג, וכן הלאה.
את התפקיד של תיווך בין החומרה הבסיסית לבין יתר רכיבי מערכת ההפעלה, ממלאת ליבת מערכת ההפעלה (Kernel). את ליבת מערכת ההפעלה כותבים היוצרים של מערכת ההפעלה.
החיבור בין ליבת המערכת לרכיבי החומרה עצמם נעשה על ידי רכיב תוכנה שנקרא מנהל התקן (דרייבר). מנהלי התקנים נכתבים בדרך כלל על ידי יצרן החומרה הספציפית ומסופקים על ידו כמעין "הרחבה" למערכת ההפעלה על מנת שתוכל לתמוך ברכיב החומרה (התקן). כותבי מערכות הפעלה מצרפים לעיתים קרובות דרייברים ג'נריים (מנהלי התקנים כלליים) לחומרה פופולרית, כך שיהיה ניתן לעבוד עם רכיבים סטנדרטיים גם ללא התקנה מיוחדת של דרייברים (שלעיתים אינם מסופקים ע"י יצרן החומרה).

ממשק תוכנה (API):
 API הן ראשי תיבות של Application Programming Interface - ממשק תכנות יישומים. ממשק זה מאפשר לכותבי היישומים לכתוב תוכנה ולהנות מיכולות הקיימות במערכת ההפעלה כמו ציור של חלונות על המסך, איחסון מידע בקבצים, ושימוש בזיכרון הנדיף של המחשב (RAM), מבלי שיזדקקו לנהל פעולות אלו בעצמם. כך, כותבי היישומים יכולים להתמקד במטרת היישום כמו עבוד תמלילים, נגינת קבצי MP3, הכנת אלבום תמונות, ניהול חשבונות וכדומה.
ממשק היישומים ממומש בדרך-כלל על-ידי רשימה של פונקציות, שכותב היישום יכול לקרוא להן. פונקציות אלו עשויות להפעיל רכיב בממשק המשתמש, רכיב חומרה דרך ממשק החומרה, או שירות אחר הניתן על-ידי מערכת הפעלה כמו קשר עם יישומים אחרים.



Windows
משפחת Windows:
מערכת הפעלה נפוצה מאוד, של חברת מיקרוסופט
Windows 3.11
Windows 95
Windows 98
Windows Me
Windows NT
Windows 2000
Windows XP
Windows CE: גירסת חלונות המשמשת למחשבי כף-יד

Windows היא מערכת הפעלה שפותחה החל משנת 1985 על ידי חברת מיקרוסופט ופועלת על מחשבים המבוססים על מעבד אינטל. מערכת ההפעלה Windows התבססה, במקור, על מערכת ההפעלה DOS של אותה חברה. במהלך השנים הפכה המערכת לפופולרית מאוד.
אף שעבודה בסביבת "Windows" מזוהה בעיני רוב הציבור עם מערכת ההפעלה Windows, שורשיו של רעיון זה נעוצים הרחק ממנה. הרעיון של עבודה בממשק משתמש גרפי, תוך שימוש בעכבר ובחלונות, פותח ב"זירוקס פארק" - מרכז המחקר של חברת זירוקס. זירוקס לא הצליחה להפוך רעיון זה להצלחה מסחרית, ומימוש מסחרי נרחב שלו הופיע לראשונה במחשבי "מקינטוש" של חברת "אפל". רק לאחר מכן הופיעה מערכת ההפעלה Windows, שהתבססה על הרעיונות של קודמיה.

גרסאות של Windows
מערכת ההפעלה Windows יצאה בגרסאות רבות, שהתפתחו במהלך השנים:
הגרסה המשמעותית הראשונה של Windows, גרסה 3.0, יצאה לשוק בשנת 1990.
מערכת Windows התפתחה עם השנים והגרסה הראשונה שבאמת הצליחה בשוק היא Windows 3.11, אף שהיתה זו גרסה נחותה למדי, גם על-פי דברי חברת מיקרוסופט בעת שהחלה בשיווק הגרסה הבאה, Windows 95.
Windows 95 היתה גרסה יציבה יותר ומעוצבת טוב יותר, ורבים ממאפייניה נשארו גם בגרסאות הבאות של מערכת ההפעלה. במקביל ל-Windows 95, שנועדה בעיקר לשוק הביתי אך זכתה לתפוצה נרחבת גם בשוק העסקי, פותחה Windows NT - New Technology שהייתה מערכת הפעלה יציבה הרבה יותר, ויועדה לשוק העסקי, ובפרט לרשתות מחשבים. עקב חוסר תיאום הרבה תוכנות ומשחקים שעבדו על Windows 95 לא עבדו על Windows NT.
מערכת Windows 98 היתה גרסה מתקדמת של Windows 95, שנועדה כקודמתה לשוק הביתי. מערכת Windows הייתה באותה תקופה ידועה כמערכת הפעלה לא מאובטחת ולא יציבה אך הייתה נוחה למשתמש הביתי ולכן רבים השתמשו בה. ב 1999 שוחררה Windows 98 SE (מהדורה שנייה) שההבדלים בינה לבין המהדורה הראשונה הם בעיקר תיקוני באגים.
מערכת Windows Milenium Edition (קיצור מקובל:ME) היתה שדרוג נוסף של Windows 95/98. למערכת נוספו כלים לשחזור המערכת למקרה תקלה, ואשפים חדשים ושיפורי ממשק המשתמש.
במקביל החל הפיתוח של Windows 2000, שהיתה גרסה מתקדמת של Windows NT, ונועדה לשוק העסקי. Windows 2000 כללה חידוש מהותי מבחינתו של המשתמש הישראלי: בוטל הצורך להמתין לגרסה תומכת עברית של מערכת ההפעלה, משום שתמיכה זו הוטמעה כבר בגרסה הבסיסית, האנגלית, שלה.
במערכת Windows XP הפסיקה מיקרוסופט ללכת בשני מסלולים נפרדים לחלוטין של מערכת ההפעלה, והוציאה מערכת הפעלה משותפת למשתמש הביתי ולמשתמש העסקי, אם כי גם לה שתי גרסאות Home Edition ו-Professional Edition. מערכת Windows XP מתבססת על היתרונות של Windows NT, ועל גרעין זה נבנה ממשק שמתאים גם למשתמשים ביתים. נוצרה מערכת הפעלה חדשה, יציבה יותר שמתאימה גם לשימוש ביתי. Windows XP נבנתה על בסיסה של Windows 2000 תוך שיפורה, הקלת ניהול הגדרות המשתמש והגברת אפשרויות האבטחה, זו היא מערכת ההפעלה הנוכחית של חברת מיקרוסופט.
בשלבי פיתוח נמצאת הגרסה הבאה של מערכת הפעלה, שבינתיים נקראת בשם הקוד Longhorn. מערכת זאת תהווה שיפור למערכת הקיימת וכמו כן היא תשתמש במערכת ניהול קבצים חדשה המבוססת על NTFS בשם WINFS.



MS-Dos

DOS, קיצור של Disk Operating Systen, הינו מערכת הפעלה למחשב (שהינה תוכנה למחשב, אשר מהווה הבסיס להוראות ההפעלה של המחשב).
מערכת הפעלה זו התבססה על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל היום במערכות ההפעלה המודרניות ("חלונות" - למשל).
במשך השנים, הוציאה חברת מיקרוסופט מספר גרסאות של מערכת הפעלה זו. הגרסאות הראשונות היו בשיתוף פעולה עם חברת IBM.
המהדורה האחרונה של מערכת הפעלה זו היא 6.22 ומאז הפסיקה מיקרוסופט את המשך הפיתוח שלה.


Unix
משפחת UNIX:

יוניקס: מערכת הפעלה נפוצה, בעלת ניבים רבים
AIX: גרסת מערכת ההפעלה יוניקס של חברת IBM
HP-UX
Solaris: מערכת הפעלה למחשים של חברת סאן מיקרוסיסטמס, ניב של יוניקס 
SunOS: מערכת ההפעלה הישנה של סאן שהוחלפה ע"י הסולריס.
IRIX של סיליקון גרפיקס

מערכת ההפעלה הותיקה ביותר שעדיין פעילה. מערכת יוניקס פותחה לשם ניהול רשתות והעברת מידע ונחשבת ליעילה, בטוחה ואמינה יותר מכל שאר מערכות ההפעלה הנפוצות בשוק. דרישות מערכת נמוכות ומאפשרות להפעילה גם על מחשבים חלשים יחסית ותפוצתה הרחבה גורמת לעושר אדיר בתוכנות ומערכות שאפשר להפעיל עליה. אחוז גבוה מהשרתים המהווים את הבסיס לאינטרנט הם שרתי יוניקס. יש לציין כי יוניקס היא מערכת ההפעלה הראשונה שנכתבה בשפת תיכנות עילית - C.

רקע
קן תומפסון ודניס ריצ'י, ב-1969, החלו לפתח מערכת הפעלה חדשה בשם יוניקס במעבדות חברת בל בבעלות. המטרה היתה פשוטה: לבנות מערכת שאפשר יהיה להתקין על מחשבים מסוגים שונים, והיא תשמש כפלטפורמת מחשוב אחידה. מעבר להישג הטכנולוגי, חשיבותה של יוניקס היתה בעובדה ש-AT&T חילקה אותה חינם, מפני שהגבלות שקבע הממשל האמריקאי אסרו עליה למכור מערכות הפעלה למחשבים. ב-1984 פורקה החברה, ההגבלות עליה הוסרו והיא חדלה לספק את יוניקס ללא תשלום. האוניברסיטאות לימדו יוניקס, פיתחו גרסאות שונות שלה והפיצו אותן. אוניברסיטת ברקלי, הפיצה את BSD, ריצ'רד סטולמן, החל לעבוד על GNU גנו ולינוס טורבאלדס פיתח את הליבה של מערכת ההפעלה לינוקס.


Linux
משפחת Linux:
לינוקס: מערכת הפעלה חופשית
דביאן GNU/לינוקס:
SUSE
Redhat
fedora
מנדרייק
ג'נטו
Knoppix:
Slackware
בנוסף, יש עוד עשרות הפצות לינוקס אחרות.

התפתחות
היא פותחה על ידי לינוס טורבאלדס בשנת 1991. לינוס, שהיה אז סטודנט פיני ממוצע, רצה אפשרות לעבוד ביוניקס גם מהבית, במחשב האישי שלו. האפשרות הפופולארית ביותר הייתה מערכת הפעלה בשם מיניקס שפותחה על ידי אנדרו טננבאום מרצה באוניברסיטה הולנדית שפיתח את מיניקס כחלק מקורס אקדמי בנושא פיתוח מערכות הפעלה.
מאוכזב מחוסר הנכונות של טננבאום לשחרר את קוד המקור של מיניקס ללא אפשרות לבצע בה שינויים ושיפורים נדרשים, לינוס החליט לבנות גרסה משלו. השכתוב של מיניקס הפך בהדרגה לפרוייקט בפני עצמו שכבר לא היה קשור אל מיניקס באופן מיוחד אלא שאף להיות תואם אם התקן המקורי של מערכת ההפעלה יוניקס המכונה POSIX.
לינוס פיתח את הליבה וכשהרגיש כי יש לו מספיק קוד, הוא פנה לרשימת הדיוור של מיניקס והכריז על כך. זמן קצר לאחר מכן הייתה לינוקס זמינה לכל דורש מספריה פרטית בשרת ה-FTP שהוקצה עבורה.
השם לינוקס מתייחס אל הליבה של מערכת ההפעלה, למרות שמקובל כיום להשתמש בשם כדי להתייחס למשפחה שלמה של מערכות הפעלה תואמות יוניקס, המוכרות גם בשם גנו/לינוקס, אשר נוצרו על ידי שילוב ליבת לינוקס עם ספריות וכלים מפרוייקט גנו. המושג "לינוקס" מתייחס אפילו להפצות לינוקס שלמות, אשר מספקות בדרך כלל כמויות גדולות של תוכנה החל משרתי אינטרנט כדוגמת Apache ועד לסביבות עבודה גרפיות כמו GNOME וחבילות יישומים משרדיים כמו OpenOffice.org בנוסף לבסיס של מערכת ההפעלה עצמה.
לינוס לא תכנן להתחיל מהפכה כאשר הכריז לראשונה על זמינות הליבה בגרסה 0.1. ההכרזה המאוד צנועה שלו התייחסה למעשה למגבלות של לינוקס והביעה ספק לגבי האפשרות שהיא תהפוך למשהו רציני אי פעם. לינוס התייחס במיוחד לעובדה שקוד המקור לא נייד בין סביבות הפעלה (non portable) מאחר והוא עושה שימוש נרחב בפקודות מכונה במעבדי 386 (המחשב האישי שהיה ברשותו ובאמצעותו פותחה לינוקס). עבור לינוס, לינוקס היתה תחביב לכל היותר. אבל ההתלהבות הייתה גדולה. מפתחים רבים ברחבי העולם התחילו לסייע לו ולאט לאט הפכה לינוקס ביחד עם תוכניות המערכת הזמינות כחלק מפרוייקט גנו למערכת הפעלה לכל דבר. במשך תקופה ארוכה נוספו למערכת ההפעלה גנו/לינוקס יישומים נוספים כמו שרת התצוגה X, מנהלי התקן להתקני חומרה שונים והיא אף הוסבה לפלטפורמות חומרה אחרות מלבד אינטל.

אודות
 גנו/לינוקס היא כיום מערכת הפעלה שלמה ושימושית הן כמערכת הפעלה בשרתים והן כמערכת הפעלה במחשבים על שולחן העבודה. עם גנו/לינוקס אפשר לעשות כיום את כל מה שאפשר לצפות ממערכת הפעלה מודרנית, אך מעל לכל היא נשארה חופשית.
קבוצות משתמשי לינוקס מקומיות מתקיימות בדרך כלל כפורומים המשרתים משתמשים במערכות הפעלה מבוססות לינוקס באזורים שונים. הסימן המסחרי Linux (שמספרו 1916230) שייך ללינוס טורבאלדס והיא מתוארת כ"מערכת הפעלה, תוכנה המאפשרת שימוש והפעלה של מחשב."
ישנן הפצות לינוקס (distributions) רבות, כאלו שנבנו על ידי פרטים, תאגידים או ארגונים שונים וכל אחת מהן עשויה לכלול מספר משתנה של תוכנות מערכת ויישומים כמו גם תוכנה המאפשרת התקנת המערכת כולה במחשב.
בסיס כל הפצה כזו הוא גרעין לינוקס אבל גם חבילות תוכנה מפרוייקט GNU כולל תוכניות מעטפת (שורת פקודה), כלי שירות וספריות, קומפיילרים ועורכי טקסט. מאחר ותוכנות אלה (אשר בלעדיהם המערכת לא הייתה "דמויית יוניקס" מבחינת המשתמש) מגיעות מפרוייקט מערכת הפעלה חופשית אשר הקדים את לינוקס עצמה, ריצ'ארד סטולמן מפרוייקט GNU מבקש ממשתמשים להתייחס אל מערכת ההפעלה כולה בשם GNU/לינוקס. יש מי שמקפידים, האחרים פשוט קוראים לה לינוקס.
מערכות ההפעלה כוללות לרוב גם כלים שמקורם בפרוייקט BSD כמו גם ב-XFree86 הבסיס לממשק המשתמש הגרפי.
משתמשי לינוקס, אשר באופן מסורתי נאלצו להתקין ולהתאים בעצמם את מערכת ההפעלה, נחשבו תמיד לטכניים יותר מאשר משתמשי חלונות ומקינטוש ולעיתים קרובות נשאו בגאווה את התואר "האקר" או "גיק". לאחר שלינוקס אומצה על ידי מספר יצרניות חומרה והתחילו להופיע מחשבים בהם מותקנת לינוקס על ידי היצרן, היא החלה להתבסס גם בקרב ציבור רחב יותר של משתמשים כולל לשימוש במחשבים על שולחן העבודה. לינוקס היא גם הבסיס של מה שמכונה LAMP, צירוף של תוכנות שרת אשר זכתה לפופולאריות רבה בקרב מפתחי יישומי אינטרנט.
לינוקס עוד משמשת במערכות משובצות מחשב. העלות הנמוכה יחסית שלה מאפשרת לעשות בה שימוש במכשירים כמו Simputer, מחשב כף יד זול במיוחד המיועד עבור אוכלוסיות דלות אמצעים במדינות מתפתחות.
סביבות עבודה גרפיות כמו KDE ו-GNOME עבור לינוקס מספקות לה ממשק עבודה דומה לזה שניתן למצוא במערכות הפעלה כמו מקינטוש או חלונות יותר מאשר ממשק שורת הפקודה המוכר ממערכת ההפעלה יוניקס וחבילות תוכנה חופשיות (למרות שלא תמיד מבוססות קוד מקור פתוח) מספקות יכולות דומות לאלו שניתן למצוא במערכות הפעלה "שולחניות" אחרות.
למרות כל זאת, לינוקס נפוצה בעיקר אצל משתמשים מקצועיים וכמערכת הפעלה של שרתים. לפי נתוני אתר Google ל2003- (http://www.google.com/press/zeitgeist_nov03.html), רק אחוז אחד מכלל משתמשי האינטרנט עושים זאת ממערכת ההפעלה לינוקס על גרסאותיה השונות.
אולם לפי חברת IDC בשנת 2003 השתמשו בלינוקס רק 3.2 אחוזים ממשתמשי המחשב בעולם. ההבדלים נובעים בחלקם מכך שחלק ממשתמשי לינוקס משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט ולכן נספרים בטעות כמשתמשי חלונות.
מחקר שנערך על קוד המקור של הפצת Redhat לינוקס (מערכת ההפעלה והליבה) גילה כי הפצה מסוימת זו הכילה 30 מיליון שורות קוד מקור (SLOC). באמצעות חישוב העלות בסיוע מודל COCOMO ניתן להעריך כי מדובר בהיקף פיתוח של 8,000 שנות אדם. עלות הפיתוח, במושגים של חברות קנייניות מסורתיות, הייתה מגיעה ליותר ממיליארד דולרים אם המערכת הייתה מפותחת בארה"ב בשנת 2000. רוב הקוד פותח בשפת C אבל גם באמצעות שפות אחרות כמו ++C, תסריטי Shell, שפת LISP, Assembly, Perl, Fortran, Python ועוד. קצת יותר ממחצית הקוד זמינה בכפוף לתנאי הרישוי הציבורי הכללי (GPL). לינוקס עצמה מכילה 2.4 מיליון שורות קוד, כ8%- מכול שורות הקוד בהפצה זו, דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך ליבה.

GNU/לינוקס
GNU/לינוקס הוא המושג המשמש את פרוייקט GNU והתומכים בו, ובעיקר את המייסד של הפרוייקט והפעיל הראשי ריצ'ארד סטולמן בהתייחסות למערכת ההפעלה לינוקס.
בשם "GNU/לינוקס" נעשה שימוש לראשונה על ידי Debian בשנת 1994 כחלק משם ההפצה שלהם אשר התבססה על ליבת לינוקס ותוכניות GNU. בדיוור של פרוייקט GNU מיוני 1994 יש התייחסות אל לינוקס כאל "תואם יוניקס" חופשי (עם הרבה כלים וספריות מפרוייקט GNU). בדיוור מינואר 1995 ההתייחסות אל לינוקס הפכה הייתה באמצעות השם "GNU/לינוקס".
במאי 1996 שיחרר ריצ'ארד סטולמן את גרסה 19.31 של עורך הטקסט אימאקס, כשהוא משנה ברשימת מערכות ההפעלה הנתמכות את השם "לינוקס" ל"Lignux". הוא טען שיש לתת את הקרדיט הראוי לפרוייקט , כשהוא משתמש במונח "מערכת גנו מבוססת לינוקס". לאחר מכן הפסיק סטולמן להשתמש במונח "Lignux" והוא משתמש באופן בלעדי במונח "גנו/לינוקס".


Macintosh
משפחת Apple Macintosh:
System 1 - 7
MacOS 8 / 9 / 10

משפחת מחשבי המקינטוש, המיוצרים על-ידי חברת אפל האמריקאית, מופעלים באמצעות מערכת ההפעלה Mac OS ויחד עמה מהווים החלופה המסחרית העיקרית לשוק המחשוב הביתי למערכת ההפעלה Windows ולמחשבי ה-PC. השם מקינטוש משמש כינוי גנרי לכל דגמי המחשבים האישיים שמוציאה חברת אפל, כולל דגמי מחשבי מחברת. מחשב המקינטוש הראשון יצא בשנת 1984, אחרי כשלוש שנים של פיתוח והציע בפעם הראשונה במחשב מסחרי שורה של חידושים מרעישים כמו מערכת-הפעלה גרפית, עכבר וכונן דיסקטים חדשני של 3.5 אינץ'.
בשנים שאחרי כן המשיכה אפל ליצור חידושים רבים בדגמי מקינטוש שהוציאה, ובין השאר הייתה הראשונה להציג במחשביה צג צבעוני, רישות פשוט להפעלה, חיבור מקלדת ועכבר פשוט (שהפך מאוחר יותר לבסיס לחיבור USB), חבר והפעל (Plug and Play), מחשב כף-היד הראשון, חיבור MIDI קל לשימוש, יציאות וכניסות קול ווידאו, ניווט באמצעות לוחית מישוש (במחשבי מחברת), עיגון מחשב נייד למחשב שולחני (docking), מארז שקוף וצבעוני, הנחת קרבי המחשב על דלת הפתיחה לגישה קלה, חיבורי USB כתקן, חיבורי FireWire, חיבורי HiFi, רישות אלחוטי מקומי בעזרת נקודות חמות, ועשרות חידושים נוספים. כל זאת, בלי להזכיר את החידושים הרבים שהביאה במערכת ההפעלה של המקינטוש.

במובנים רבים, ניתן לטעון כי אין חידוש משמעותי כלשהו בתחום המיחשוב האישי בעשרים השנים האחרונות שלא החל את דרכו באופן כלשהו במקינטוש. חלק גדול מהחידושים לא הומצא בהכרח על-ידי אפל. למעשה, אפל המציאה רק את מיעוטם. כשרונה הגדול של החברה התבטא ביכולתה להפוך המצאות וחידושים הקיימים בשטח לקלים לשימוש ומועילים לקהל משתמשים רחב.
פלח שוק משתמשי המקינטוש, שהיה בעבר כ–10% נע כיום סביב כ–5%, אך בשנים האחרונות החלה התייצבות ועלייה מחודשת במספר המשתמשים. מחשבי המקינטוש ידועים כמועדפים על יוצרים, כמו מוסיקאים, עורכי וידאו ומעצבים, וכן כמחשבים המשמשים במערכת החינוך ובשוק הביתי


משפחת BSD:
BSD
FreeBSD
NetBSD
OpenBSD
OSX מערכת ההפעלה האחרונה של מקינטוש, מבוססת על ניב של BSD